הרקפת: צמח מאגי אולטימטיבי?
דיסקליימר, אני לא קורא במאמר זה לצרוך את הרקפת באופן פנימי באם אין לכם הכשרה או הבנה רפואית מתאימה לכך, או לבצע פשע ולקטוף אותה בטבע. היום ניתן לקנות בקלות פקעות במשתלות ולגדל את הצמח בבית ולהשתמש בו באופן מאגי באופן חוקי. לשימוש פנימי אני קורא ליצור קשר עם מרפאים מסורתיים שילמדו על סגולות הרקפת.
אתחיל עם ציטוט מקסים מתוך “צמחי מרפא של ארץ ישראל” מאת ניסים קריספיל: “שמות רבים לה לרקפת וכמניין ששמותיה- מניין שימושיה. הפקעת משמשת עד היום כתחליף סבון כביסה, בשל תכולת החומר הספוניני שבה. עליה משמשים כמעטפת במתכוני “הממולאים” בבית הפלאח הערבי, בדומה לעלי הגפן. פריחה החמצמצים נאכלים בתאווה רבה, על עוקציהם. הנשים במגזר הערבי מוהלת בחשאי אבקה, שהופכה מפקעת הרקפת, בתוך כוס הקפה של הבעל- על מנת להגביר את תשוקתו המינית… ועוד שימושים מאגיים שונים.” עמ’ 24.
ואכן, מכאן יש תיאורים שונים של מרתחים לאמבט שנועדו לעזור למנוע ולרפא פטריות, זיהומים בעור ואפילו לטפל בגידולים סרטניים, אבל מלבד האזכור של שלה כאפרודיזיאק, אם ברצוננו לקבל מתכון לקטורת הסרת קללות מקומית עלינו לפנות למגנום אופוס של אותו המחבר “ילקוט הצמחים” שם במדור רפואה ופולקלור הוא מצידו מצטט עובדה מעניינת על השימוש ביוון העתיקה: “הקדמונים נצלו את פקעת הרקפת גם למטרות רפואיות. דיוסקורידס מציין כי פקעת הרקפת ממשמשת לגרימת הפלה, לטיפול בצהבת ובפצעים. תיאופרסטוס ממליץ על תערובת המורכבת מזרעי כמון וזרעי רקפת כתרופה להרחקת כישוף.” עמ’ 1361. יש תיאורים חוזרים על עצמם על שימוש שורש הרקפת כסבון, מה שמרמז על היכולת של הצמח הזה גם לטהר.
הפעם הראשונה שאני שמעתי על רקפת כרכיב מאגי הייתה מהמורה שלי לכישוף: היא ציינה את זה כחלק מנוסחת מצב ש”בטעות” עובדת להפוך נשים מבוגרות למושכות יותר, נוסחה שנקראת צ’יינה ריין, או גשם סיני באנגלית. שאלתי אותה עוד על תכונותיה של הרקפת והיא ציינה שזה צמח מצוין כדי להתגבר על טראומות של אהבה. כבר אז התפלאתי שהפרח הזה פשוט לא מקבל תשומת לב מהקהילה המאגית הישראלית.
בספרות המאגית הפופולארית באנגלית הרקפת מוכרת בעיקר כ”פרח אהבה” וכזה שמשמש לכשפי אהבה. לקסה רוזן לעומת זאת ממליצה להשתמש ברקפת כצמח העוזר ללידה קלה, ולכניסה להריון. היא ממליצה למרוח את השמן האתרי (הנדיר והיקר) על נרות אדומים להקל על לידה, ועל נרות צהובים בטקסים של ברכה לאימא ולילד שרק נולד.
סקוט קנינגהם ממשיך לצטט את תיאופרסטוס ומשייך את הפרח הזה לאלה הקטה. בנוסף הוא מציין שהצמח מגונן, מעורר תשוקה, מעניק אושר ועוזר להילחם בדיכאון: “רקפת כאשר היא גדלה בחדר השינה, מגוננת על הישן, ואיפה שהיא גדלה שום כשפים אכזריים לא יוכלו לעבוד. הרקפת יכולה לעזור להריון ולידה, להעלות תשוקה והתפרחת עוזרת להתגבר על אבל וצער.” עמוד 96 באנציקלופדיית הצמחים של קנינגהם. תרגום חופשי.
פול ביירל, בקומפדיום הצמחים שלו מציין כי לחש אירופאי עתיק מציין לחש אהבה “חזק וקבוע” בו מי שמאכיל את אהוב/ת ליבי בעוגות שבהם נאפתה הרקפת- מושא הכישוף יתאהב בעוצמה ולנצח בזה שהאכיל אותו בעוגות הרקפת. מר ביירל מציע כתחליף שהרקפת תשמש בעוגה זוגית שתאפשר ריענון של אהבה קיימת וחידוש נדרים בזמן חתונה ויקאנית וב”טקס הגדול”. עמוד 145.
בספר של טרדוול (חנות הספרים המאגית בלונדון) בנושא המאגיה הצמחית כריסטינה אוקלי הרינגטון מציינת שוב את השימושים של הרקפת להגנה ולכשפי הגנה והיא מצטטת שיר בריטי ישן עם החכמה המאגית הנכונה: “פרע ורקפת טריים היא שמרה בחדרה, להגן כנגד כוחות מלאכי חבלה, בזמן ששם ישן אישה”. תרגום חופשי. היא ממליצה לתת עציץ פורח של רקפת לאנשים שרוצים להגן עליהם, גם אם הם לא מודעים לכוח המאגי של הצמח. היא ממליצה לערבב גם כמה עלי כותרת בתערובות ולחשי אהבה. עמוד 49.
אני עומד פעור פה מול כל המידע הזה. כל הצמחים הללו שצומחים בכל מקום בכל צורה וצבע, כאלה שהתעלמנו מהם בזמן שברחנו לעולם של מאגיה טקסית המנותקת מהפולקלור והזיכרון המאגי של המקום בו אנחנו נמצאים. לעיתים אנחנו צריכים שמישהו סמכותי עם האסתטיקה הנכונה יעבד את החומר הראשוני נכון והטקסטים הקלאסיים לא תמיד מתורגמים לשפת האם של הקורא, או שהם לא נגישים. מי שמע על תיאופרסטוס בכלל? הוא לא חלק מהקאנון הספרותי הנלמד, אבל הוא היה תלמיד חשוב של אפלטון ואריסטו והיורש של בתי הספר שלהם, האדם הכיר באופן אישי את אלכסנדר הגדול. הייתי מוסיף לרקפת גם את התכונה המאגית של התמודדות עם קשיים ויצירת חיים קלים: היא גדלה בחרכים הקטנים ביותר, בציץ הסלע עם כף אדמה עלובה שתשמש לה למחייתה. בנוסף לאחר השתילה שלה לוקח לה ארבע שנים לפרוח, אבל היא יכולה להמשיך להתקיים מאות שנים. ישנן פקעות בגודל של סלעים גדולים בנות מאה שנים ויותר. אז התכונה המאגית של ההקלה על קשיים, חיים קלים וארוכים הם חלק מרשימה בלתי נגמרת של סגולותיה.
קטורת הסרת קללה:
מור
לבונה
פרחים ועלים של רקפת מיובשים (רקפת מתורבתת בבקשה)
פרע (היפריקום)
זרעי כמון.
יש לטחון את הרכיבים לאבקה ולשרוף על גחל כדי לשחרר אנשים וחללים מקללות.